top of page

הנבואה השמיימית

לשים לב לצירופי מקרים
צירופי המקרים האלה מאפשרים לך הרגיש שיש עוד משהו
משהו רוחני מעבר לכל מה שאנחנו עושים.

המודעות שלנו הוא משהו ממשי. אנחנו מבינים שהיינו טרודים בהישרדות חומרית, התמקדנו בפיקוח על מצבנו ביקום למען הביטחון.
הפתיחות שלנו מייצגת עכשיו מן התעוררות למה שבאמת קורה.
מרחיבה את ההכרה שלנו בנוגע להיסטוריה.

כדי להבין את ההיסטוריה, אתה חייב לקלוט איך השקפת העולם היומיומי שלך התפתחה, איך היא נוצרה ע"י המציאות של בני האדם שחיו לפניך.

התובנה השניה מרחיבה את ההכרה שלנו בנוגע להיסטוריה. מראה לנו איך להתייחס לתרבות לא רק מנקודת מבט של תקופת חיים שלנו, אלה מנקודת מבטו של האלף כולו.

קיצור: לפני 1000 שנה האדם והאל היו ברורים, ואז הבנו שזה לא מדויק, שלחנו חוקרים לעולם לגלות מה האמת.
כשהם התעקבו, אנחנו התחלנו להתעמק במטרה חדשה
חילונית, ניצול משאבי העולם, נוחות אישית. מצאנו מקורות כוח, גז בישול.
הפך להיות רצונו של היחיד ליצור לעצמו בטחון, חיים נוחים ומהנים.
האובססיה לשלוט בטבע וליצור נוחות זיהם את מערכת הטס והביא את כדול האר. לסף התמוטטות.

היו 1000 שנים כדי לנתח את צורת ההסתכלות המודרנית על דברים.
לחזור אחורה 1000 שנה ואז לנוע קדימה כאילו אה חיית את כל התקופה בעצמך.
ימי הביניים הוגדרו ע"י הכמורה הנוצרית. בגלל מעמדם היה להם השפעה על דעתו של האוכלוסיה. הם יצרו אמונה\מציאות שמעמידה במרכז החיים את הרעיון על תכניתו של האל למען בני האדם. אתה נימצא במעמד שאליו אתה שייך (איכר\ אציל) ויודע שתישאר כזה.
אתה מבין שהמעמד החברתי הוא משני לעומת המציאות הרוחנית שהגידור אנשי הכמורה.
הם מלמדים שאתה חי "במבחן רוחני". אלוהים הציב את האדם במרכז היקום. והמטרה שלך היא להיגאל או להיכשל. לבחור בין כוחו של האל לפיתוייו של השטן.

אתה לא ניגש למבחן הזה לבד,  ואינך כשיר לקבוע את מעמדך בנושא זה. אנשי הכמורה יחליטו זאת. הם הקשר בינך לבין האל. אם תתנהג לפי הוראותיהם מובטח שתזכה בחיים שלאחר המוות. אם לא תלך בדרכם, תמצא את עצמך מוחרם ומנודה.
לימדו אותך שכל מה שקורה, רעידות אדמה, הצלחת יבול, מות אדם מוגדרות כרצון האל או מזימתו של השטן.
מושים של מזג אוויר, חקלאות, מחלות הופיעו רק אחר כך.

במאה ה 14-15 השקפת העולם מתחילה להשתנות. מגלים כמה מעשים של אי הגינות מצד הכמורה עצמה, הפרה חשאית של נדרי הצינות שלהם, לקיחת שוחד.
מרטין לותר קורא לניתוק מהאפיפיור. דורשים לשים קץ לשלטון הכמורה על בני האדם ולתת גישה אישית לכתבי הקודש.
 אנשי הכמורה הפסידו.
מאות שנים הגדירו אנשים אלה את המציאות ועכשיו הם מאבדים את אמינותם. העולם כולו נשעה מוטל בספק.
כל השים היית רגיל שיש שמכות בחייך והיא מגדירה את המציאות. ללא כיוון מבחוץ אתה מרגיש אבוד.
ם מה שאנשי הכמורה אמרו הוא לא נכון, אז מה כן נכון?


כדור האר, כדור לכת קטן הסובב סיס שמש זעירה, המכילה מיליארד כוכבים כמוהו. המין האנושי איבד את מקומו כמרכז עולמו של האל. אם חשבת שמזג אוויר, צמחים שגדלים, חשבת שזה באחראיות האל או השטן, ועכשיו אתה לא יודע למה לייחס. צריך הגדרות חדשות. יחד עם זאת מגיע העידן המודרני.

החליטו שצריך לחקור את המקום בשיטה מדעית. לגלות איך הוא פועל ומה המשמעות העובדה שאנחנו עצמנו חיים כאן. אבדה הוודאות בעניין ייקום שהאל שולט בו ועקב זאת גם הוודאות בדבר טבעו של האל עצמו.
שלחנו חוקרים להביא הסבר שלם על קיימנו. אבל בגלל המורכבות של היקום הם לא חזרו מהר עם תשובות.
השיטה המדעית לא הצליחה ליצור תמונה חדשה של אלוהים ושל מטרת קיימו של המין האנושי.
העדר הוודאות הביאו לפתרון אחר. ללמוד את העולם תוך כדי.
בידיים שלנו, על הדרך אנחנו נשפר את רמת החיים ותחושת הביטחון.
כיבוש אדמות, ניצול משאבים תוך כדי כך ההתמקדות הפכה לדאגה.
הלכנו לאיבוד תוך יצירת ביטחון חילוני, בטחון כלכלי כיד להחליף את הביטחון הרוחני שאבד לנו.

למה אנחנו חיים ומה מתרחש כאן מבחינה רוחנית, נדחקו הצידה והוחלפו במאמץ לבנות סגנון חיים נוח שהוא הפך להיות התחליט של הקיום שלנו.

שכחנו שאנחנו עדין לא יודעים לשם מה אנחנו מתאמצים להתקיים. 
עכשיו שהשקענו מספיק זמן בהתבוססות העולם (שלב חשוב בהתפתחות האנושית) עכשיו הזמן לחזור לשאלה המקורית
מה מסתתר מאחורי החיים על כדור הארץ? למה באמת אנחנו כאן?

 

השקפה חדשה על החיים. מגדירה את העולם הפיזי כאנרגיה שמגיבה על מה שאנחנו חושבים.
המדענים הם
אנשים חוקרים. וכל דבר צריך הוכחה מוצקה. 
כל דבר בטבע קורה על פי חוק טבע כלשהוא. לכל אירוע יש סיבה פיסיקלית ישירה שאפשר להבין אותה. בשיטה זאת הרחיק המדע את הלוא ודאי והאזוטרי מהעולם.
התובנה השלישית מיועדת ליצר הבנה שונה על היקום הפיסי. יגלו בני האדם אנרגיה חדשה, זו שייצרה את הבסיס לכל ולעצמנו.

ההבנה האנושית כלפי אנרגיה זאת מתחילה ברגישות חזקה ליופי.

סוג של ברומטר לכל אחד מאיתנו באיזו מידה אנחנו קרובים להבנה האמיתית של האנרגיה.
ברגע שאתה מבחין באנרגיה הזאת מתברר לך שהיא ברצף אחד עם היופי.

תחילה עליך להעריך יופי. אך זה פועל? היופי הוא לא יחסי?
הדברים נחשבים בעיננו ליפים יכולים להיות שונים, אבל התכונות הממשיות שאנחנו מיחסים לעצמים יפים דומה.
כמשהו ניראה בעינך יפה, יש לו נוכחות, הוא בולט.
הרמה הבאה של ההבנה היא לראות שדה אנרגיה מרחף סביב כל זה.
 
בשני פרקי זמן ניתן לראות את האנרגיה סביבנו יותר טוב. זריחת השמש ושקיעתה. 
אנרגיה ג'י. (ככל שאוכלים ירקות בריאים יותר, יותר קל לראות את האנרגיה)

בסופו של דבר, ראו האנשים את היקום כמורכב מאנרגיה דינמית אחת, אנרגיה שיכולה לשמור עלינו ולהגיב לצפיות שלנו.
עם זאת נוכל גם לראות שהתנתקנו מן המקור היותר גדול של האנרגיה הזאת.
ניתקנו את עצמנו ומשום כך נחלשנו, איבדנו את הביטחון והרגשנו חסר.
בגלל החסר הזה נאלצנו תמיד להגביר את האנרגיה האישית שלנו ע"י גניבה מהאחר.
תחרות בלתי מודעת שקיימת בבסיסו של כל עימות אנושי בעולם.

-----------------------------------
אייזיק ניוטון, טען שהיקום תמיד פועל בצורה שניתנת לחיזוי.
האימנו בזה כי זה כל מה שהיה אפשר להוכיח אז.
ואז שני חוקרים שינו את התפיסה הזאת ע"י תורת הקוואנטים וגם ממצאיו של אלברט איינשטיין.
אלברט איינשטיין טען שמה שאנחנו רואים כחומר מוצק הוא לרוב חלל ריק עם תבניות של אנרגית המסתובבות סביבו.
הפסיקה הקוואנטים הוכיחה כאשר אנחנו מסתכלים על תבניות האנרגיה האלה במישורים יותר ויותר קטנים אפשר לראות תוצאות מדהימות.

כאשר אתה מפרק אספקטים של האנרגיה הזאת לחלקיקים אלמנטריים ומנסה לבחון איך הם מתנהגים, פעולת הצפייה עצמה משנה את התוצאות.
הדבר נכון גם אם שני חלקיקים מופיעים במקומות שלא יכולים להגיע. (על פי חוקי היקום המוכרים לנו) בשני מקומות בו זמנית, קדימה ואחורה בזמן.

החומר הבסיסי של היקום במהותו ניראה מו אנרגיה טהורה המושפעת מכוונות וציפיות של בני האדם.
כאילו הצפיה עצמה גורמת לאנרגיה לזרום אל העולם ולהשפיע על מערכות אנרגיה אחרות.


יש תופעות מתוחכמות יותר שאי אפשר לבדוק אותן, אלה אם אתה מצליח להשתחרר מהספקנות שלך ולנסות בכל דרך אפשרית להבין אותן.
הצמחים שקיבלו יחס אישי ומילות חיזוק היו צמחים טובים ותזונתיים יותר.

אולי היקום מגיב בצורה מתוחכמת לאנרגיה המנטלית שאנחנו מקרינים לתוכו.
אם אפשר להאיץ צמיחה, אולי אפשר להאיץ עוד כמה אירועים או לעכב אותם בהתאם לצורת המחשבה שלנו.


איך לראות אנרגיה:
השען אחרוה, הצמד את קצות האצבעות שלך זו לזו. כשהשמים ברקע.
עכשיו הרחק שני סנטימטרים בערך זו מזו והבט בשטח ביניהן.
האצבעות נעשות מטושטשות קצת וכזה קורה, אתה רואה שמשוה כמו רצועות של עשן נמשכות ביניהן.

העברת אנרגיה:
תמקד את תשומת הלב שלך בצמח כאילו אתה מנפח אותו באנרגיה שלך
* התעוררות של קולטנים רדומים
* דוגמא - כשהחלו להתווכח, היה השדה שלו יוצר תנועה שנראתה כשואבת מתוך שדה האנרגיה של האחר.
כיבוש חלק משדה האנרגיה של היריב ומשיכתו אליך.


התפתחות היקום: (עמוד 86)
אין בעצם שום דבר מוצק. החומר שאינו אלא אנרגיה רוטטת ברמה מסוימת, היה קיים בתחילתו רק בצורתו הרוטטת הפשוטה ביותר כמימן. אטומי המימן התחילו להתלכד, כאילו העקרון השולט הוא להגיע למצב מורכב יותר. 
כאשר כיני המימן הגיעו לדחיסות מספיקה, הו החל להתחמם ולבעור כדי ליצור כוכב, מהבעירה הזאת ניתך המימן ועלה לרטט לדרגת הרטט הגבוהה ביותר- הליום
הכוכבים הראשונים הזדקנו ובסוף פוצצו את עצמם ופלטו את  שאריות המימן וההליום אל היקום.
המימן וההליום נמשכו זה לזה עד שהטמפרטורה הגיע כדי ליצר כוכבים חדשים. ההתלכדות התיכה את ההליום ויצרה את היסוד "ליתיום" שרטט ברמה גבוה יותר. וכך הלאה, כל דור של כוכבים יצר חומר שלא היה קיים קודם.  עד שכל מגוון החומרים התפזרו בכל מקום.

כשנוצרה השמש, התלכדו כיסים של חומר במסלול סביבה, ואחד מהם כדור הארץ הכיל את כל היסודות החדשים שנוצרו ובכללם פחמן.
כשהתקרר כדור הארץ, עברו גזים (שהיו כלואים בחומר המותך) והלכדו ליצירת אדי מים. הגשמים הגדולים הגיעו ויצרו ימים ואוקיאנוסים.  כשהמים כיסו חלק גדול מגדור הארץ, התבהרו השמים, והשמש באורה הבהיר הציפה את העולם החדש באור בחום ובקרינה. במקווי המים ובאגמים הרדודים, באמצע סערות הברקים הגדולות, זינק החומר על פני רמת הרטט של הפחמן לדרגה מורכבת עוד יורת: חומצות אמינו. לראשונה לא היתה רמת הרטט החדשה הזאת יציבה. החומר היה צריך להמשיך ולספוג חומרים אחרים לתוך עצמו, כדי להכיל את הרטט. היה עליו לאכול. חיים, השלב הבא באבולציה, צצו ועלו.
חיים אלו העדין היו מוגבלים למקווי מים בלבד, התפצלו לשתי צורות נבדלות. צורה אחת - צמחים (ניזונה מחומר אנאורגני) והפכה את האלמנטים הללו למזון. על ידי שימוש בפחמן דו חמצני מן האטמוספרה הקרובה. כמוצר לוואי פלטו הצמחים חמצן לעולם. הצמחים התפשטו במהירות בעולם.  הצורה האחרת - בעלי החיים, ספגה רק חומרים אורגניים ומהם ניזונה. האוקינוסים היו מלאים בדגים, ואחר כך אחרי שהצמחים פלטו מספיק חמצן לאטמוספרה, החלה דרכם ליבשה. הדגים דו חיים , יצאו מהמים לראשונה והשתמשו בריאות לנשימת האוויר החדש.  ושוב זינק החומר קדימה. הזוחלים הופיעו וכיסו את היבשה. אחרי כך הופיעו יונקים חמי הדם עד התפתחות המין האנושי.

כולנו בני אדם, ללא מודע, נוטים לשלוט זה בזה. כולנו רוצים לזכות באנרגיה שקיימת בין האנשים. היא בונה אותנו ובעזרתה אנחנו מרגישים טוב יותר. 
אנחנו מתחרים ביננו כבר הרבה זמן על החלק היחיד באנרגיה הזאת שהיינו פתוחים אליו: החלק שזורם בין בני האדם.
התובנה הרביעית היא ראית העולם האנושי כתחרות רחבה על האנרגיה, ומשום כך על כוח.
עם זאת, ברגע שבני האדם יבינו את המאבק שלהם, הם יתחילו מיד להתעלות עליו. אפשר להשתחרר מן התחרות על האנרגיה של כל אדם מכיוון שבסופו של דבר נימצא אנרגיה ממקור אחר..
צורת  פרשנות של האירועים בעברו של האדם. זהו תהליך שבו מתברר לך מי אתה, ומה תפקידך על פני כדור הארץ.  

בזמן ויכוח, היית רואה את האנרגיה של המפסיד זורמת לתוך שדה האנרגיה של המנצח, המפסיד נישאר מרוקן וחלש.

קודם הוא מעמיד פנים שהוא חבר שלך, אחר כך מוצא משהו פגום במה שאתה עושה, הוא מערער בצורה מתוחכמת את האמון שיש לך בדרך שלך עד שאתה מתחיל להזדהות איתו. ברגע שזה קורה, אתה שלו. 


בני האדם תקועים במין תחרות על אנרגיה. כשאנחנו מצליחים לשכנע אחרים להסכים לדעתנו, הם מזדהים איתנו, וזה מושך את האנרגיה שלהם לתוך שלנו ואנחנו מתחזקים.
הבעיה שכל אחד רוצה לשלוט באחר ולתמרן את זולתן בגלל האנרגיה, מפני שכולנו מרגישים חסרי אנרגיה.

חוויה מהסוג של הסופר (ע"מ 86-87)

bottom of page